רש"י על בכורות ב׳

1 מתני' הלוקח עובר חמורו - ובכור הוא ועדיין הוא במעי אמו. והאי דנקט חמור ולא נקט פרה מפרש בפירקא תנינא לקמן בכורות יג. דאיידי דזוטרא מילי דפטר חמור פסיק ושדי ליה וכל אינך פירקין מיירי בבכור בהמה טהורה:

2 אע"פ שאינו רשאי - כדתניא במסכת ע"ז ד' יד: ובכ"מ אין מוכרין להם בהמה גסה מפני שעושה בה מלאכה בשבת:

3 והמשתתף לו - שנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה:

4 והמקבל בהמה ממנו - שהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות אבל גוף החמורה לעובד כוכבים:

5 פטור מן הבכורה - אם אותו עובר שקנה מן העובד כוכבים או שמכר לעובד כוכבים בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעובד כוכבים בו או באמו:

6 שנאמר - במדבר ג׳:י״ג הקדשתי לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים עובדי כוכבים:

7 גמ' מייתי לה לקדושה - שתהא שובתת בשבת וכיון דמצוה עביד ליכא למיקנסיה:

8 אימא ליקנסיה - לפדות העובר מן העובד כוכבים וליתנו לכהן:

9 מדרבי יהודה - דאמר לקמן המקבל בהמה מן העובד כוכבים מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן:

10 ועיקר בהמה - גוף הבהמה וחצי ולדות:

11 דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי - שאין לעובד כוכבים חלק בה ולא בוולדותיה ואתי למיפטריה נמי מבכורה:

12 תנן התם - במסכת ע"ז דף יד::

13 רבי יהודה מתיר בשבורה - למכור לעובד כוכבים בהמה שנשברו רגליה ובמקום שלא נחשדו על הרביעה ובן בתירא מתיר בסוס שאין עושין בו מלאכה שיהא בו חיוב חטאת דסתם סוס לרכיבה עומד והרוכב בשבת אינו אלא משום שבות שהחי נושא את עצמו:

14 עובר מה לי א"ר יהודה - למוכרו לעובד כוכבים שרי או אסור:

15 משום דשבורה - ואינה ראויה למלאכה:

16 ועובר נמי שבור הוא - אצל מלאכה:

17 או דלמא שבורה לאו היינו אורחה - דבהמה להיות שבורה הלכך דבר חידוש הוא ולא אתי לאיחלופי ולהתיר מכירת שלמה:

18 ת"ש - דמיירי בעובר וקתני אינו רשאי משום מלאכת שבת:

19 וליטעמיך המשתתף לו - דקתני במתני' לענין בכורה דפטור ולא קתני ר' יהודה מחייב ה"נ דלא פליג והא קא חזינן לקמן בשמעתין דפליג בהך ברייתא:

20 רבי יהודה אומר המקבל בהמה כו' וילדה - בכור:

21 מעלין - שמין:

22 ונותן חצי דמיו לכהן - אבל קדושת הגוף לא קדוש ליקרב למזבח הואיל וחציו לעובד כוכבים:

23 והנותן לו בקבלה - נמי לא קדוש קדושת הגוף הואיל וחציו לעובד כוכבים פטור מן הבכורה והא דיהיב כל דמיו לכהן קנסא הוא שקונסין אותו לפי שמכרה לעובד כוכבים והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי כלומר שאף על פי שאינו רשאי לתנו לו לעובד כוכבים במתנה:

24 קונסים אותו - הואיל ולא חש לדברי חכמים:

25 מאי לאו אעובר - קאמר דאינו רשאי:

26 כהן מאי עבידתיה - בבהמה אלא ודאי אעובר:

27 לא - לעולם מהכא לא תפשוט דהכא במאי עסקינן כגון דיהיב ליה בהמה מעברתא לפטומה וליטול חצי השבח בין בפטום בין בוולדות דמיגו דקנסינן וכו' אבל אי זבין ליה עובר לחודיה לא:

28 שאינה יכולה להתרפאות - ולעשות מלאכה בשבת:

29 מתיר בשבורה - ועובר דומיא דשבורה:

30 היינו אורחיה - ולא שבור הוי:

31 בהמה לעובריה - כגון שעדיין לא נתעברה ומכר לו כל הוולדות שעתידין להתעבר ובהמה עצמה לא מכר לו:

32 מהו - לקונסו לפדותה משום מוכר בהמה לעובד כוכבים:

33 דאתי לאיחלופי - להתיר מכירת שלמה:

34 דפסקה מיניה - שלא שייר בה לעצמו כלום משמכרה:

35 וכ"ש שלמה - כי האי גוונא דלא פסקה מיניה שהרי שייר לעצמו גוף הבהמה ואי משום עוברין ליכא למיחש שהרי לא נתעברה עדיין ולא כלום מכר לו ולכשיבאו ברשות עובד כוכבים הם באים:

36 דפסקה מיניה - ומכירה חלוטה היא ואתי לאחלופי ולהתיר מכירה חלוטה שלמה אבל הכא דלא פסקה מיניה שרי דלאו מכירה היא:

37 וכל שכן שלמה דאתיא לאחלופי - במכירה חלוטה של שלימה אחרת:

38 משום הכי הוא - בתמיה דאיצטריך לן למיבעי:

39 עליה - על השבורה:

40 אלמא - טעמא דרבנן משום עוברין תיפשוט מינה דלרבנן אסור למכור לעובד כוכבים בהמה לעובריה ולר' יהודה מותר: לעולם טעמא דרבנן משום איחלופי ואיצטריך למיבעי כיון דלא פסקה מיניה איכא למימר לא אתי לאיחלופי במכירה גמורה והכי קאמרי ליה רבנן לר' יהודה:

41 כמאן דזבנה לשחיטה דמי - וליכא למיחש לאיחלופי דמאן דחזי ידע דלא מזבין ליה אלא לשחיטה ולא אתי לזבוני בהמה שלא לשחיטה:

42 משהא לה - לצורך וולדות ומאן דחזי לה בבית העובד כוכבים לסוף שנה או שתים סבר מותר למכור בהמה לעובד כוכבים שלא לשחיטה:

43 ת"ש - ממתני':

44 ולא קתני אע"פ שאינו רשאי - אלמא מותר למכור בהמה לעובריה דהא קבלה מכירה לעוברין היא שאין חולק העובד כוכבים אלא בוולדות דקס"ד דלא פליג עובד כוכבים בשבח פטימת בהמה:

45 על פיך - בהגרמת פיך:

46 תנא במכירה - אינו רשאי והוא הדין לכולהו:

47 ומאי שנא מכירה דנקט - בה אינו רשאי ולא נקטיה בחדא מהנך:

48 דעיקר מכירה היא - עיקר איסורא הויא מכירת בהמה: